שאלות, סקרנות וגבולות – מדריך לאמא של ילד חוקר
ב"ה
יש לי ילד בן 6, מאוד סקרן. הוא מרבה
לשאול שאלות ואני בד״כ מאוד סבלנית. הבעיה שלי היא כשהוא מתחיל לשאול אותי דברים
אישים, כמו, לאן אני הולכת או מה אני הולכת לעשות שמה. (אם אגיד שיש לי פגישה, הוא
ישאל ״עם מי?״).
הוא גם מבקש הסברים - אפילו בדברים שקשורים
לטיפול בו. אם ארצה שיסגור את המחשב, תמיד ישאל ״למה?״. ואם התשובה שלי לא מוצאת
חן בעיניו הוא מתחיל להתדיין איתי על זה. אני נהנית מסקרנותו, אבל קשה לי עם זה
שאני מסבירה או מגינה על החלטותיי כל היום. תוכלי לעזור?
אמא יקרה,
הסקרנות של בנך היא מתנה מיוחדת והיא
הדרך של בנך ללמוד ולהבין את העולם סביבו. השאלות והסקרנות הן סימן לאינטליגנציה
גבוהה, בריאות נפשית והתפתחות תקינה. עם זאת, כפי שאת מתארת, השאלות החוזרות,
התחושה שלך שהשאלות אולי נכנסות לפסים אישיים ואולי עוברות את הגבול, והסיטואציה
שבה התשובות שלך אינן מספקות אותו ויש מקום להתדיין הופכת את התכונה בעינייך
לשנויה במחלוקת. הרצון שלו לדעת ולהבין לעומק כל דבר הופך מקור לתסכול, הן עבורך וגם
עבורו.
בתור התחלה אני רוצה לחזק אותך על
הסבלנות הרבה שיש לך, ולהזכיר לך ששמירה על סבלנות זו לאורך זמן היא חשובה וקריטית
לביטחון העצמי של בנך. זו גם הזדמנות מיוחדת עבורך לתווך לו את החיים. ומה הכוונה
תיווך החיים? מתי שבנך מבקש הסבר, לאחר קבלת הנחיות ממך, יש לך הזדמנות להסביר
מדוע חשוב שינהג כפי שביקשת, יחזור הבייתה בשעה מסויימת, יסגור את המחשב, ייכנס
למקלחת וכו'. כשהוא יקבל הסבר על חשיבות סדר היום, על חשיבות השינה בזמנים או כל
דבר אחר הוא למעשה מקבל הנחיות ברורות כיצד נכון לחיות על פי הערכים ומה שחשוב
בענייך.
חשוב שנבין את מה שעומד מאחורי השאלות
הללו, במיוחד השאלות שנוגעות בך ובחייך הפרטיים. בנך מחפש את החיבור שלו אלייך, יש
לו צורך עמוק בקשר, והוא מנסה להבין משמעויות
של תקשורת ושל קשר. התשובות שהוא מקבל מלמדות אותו על מקומו במשפחה, ומספקות לו תחושת
ביטחון ושייכות. כאשר הוא שואל שאלות אישיות, הוא מנסה להבין את מקומו בעולם
ואת הקשר שלו איתך. ככל שתחזקי אצלו את תחושת
הביטחון ותחושת השייכות הוא ירגיש בטוח ומוגן.
אם כן מה כדאי לעשות? איך אפשר לשפר
את המצב?
ישנם מספר נקודות חשובות שכדאי לזכור
ולפתח חלקן עוסקות בסמכות הורית וחלקן בפרטיות:
·
חשוב
לוודא שהמידע שהוא מקבל מתאים לגילו, השפה פשוטה וברורה לו, ולא מייצרת או מעלה
שאלות נוספות. השיבי תשובות קצרות וממוקדות.
·
תהיי
כנה, אל תמציאי סיפורים או תתחמקי משאלות. זו הזדמנות לחינוך בנושא פרטיות, ולכל
אחד יש מקום שהוא רק שלו. חשוב להבדיל בין הורה לבין ילד, שם החוקים הם אחרים. לאמהות
יש מקומות שהם שייכים רק לאמהות, אין צורך לתת שם מדוייק. כנות בונה אמון.
·
הטרמה:
נסי לעדכן אותו
כמה שאת יכולה מבעוד מועד, בבוקר להזכיר מה יהיה באותו היום אחר הצהריים. בערב
להטרים את לוח הזמנים של יום המחר וכו'.
ניתן להכין
תוכנית חודשית או שבועית כטבלה שתלויה במקום מרכזי בבית (במטבח) שבו בנך יכול
לראות ולהבין מה לוח הזמנים של בני הבית. הוסיפי צבעים, כל ילד עם צבע קבוע, כך
בנך יוכל גם לזהות ולדעת מראש.
·
שיתוף:
שתפי את בנך
במהלך היום בנוגע לסדר היום, הוא רוצה להיות שותף ומרגיש בוגר.
שתפי את בנך במה
שקורה לך בחיים, השיתופים שלך יגרמו לו גם לשתף בחייו הפרטיים. שיתוף הוא בסיס
לקשר.
·
גבולות:
הגדירי לעצמך גבולות,
מה את רוצה לשמור לעצמך ומה יכול להיות פומבי.
חשוב להבהיר לילדך בצורה נעימה וברורה שיש דברים מסוימים שהם
פרטיים, לכל אדם גם לו, ושאין צורך שהוא ידע עליהם.
סמכי על עצמך שתוכלי להעביר לו מסר זה, וסמכי עליו שיקבל אותו, כך יוצרים סמכות
הורית.
הגדירי בעיקר עם
עצמך את הגבולות הברורים בבית, נדרשת סמכות הורית היי עקבית וברורה מולו.
·
עודדי
את בנך להמשיך ולשאול, והראי לו שאת מעריכה ואוהבת את האינטליגנציה והסקרנות שלו.
מומלץ לנתב את הסקרנות הזו לנושאים שמעניינים אותו. סקרנות היא תכונה מניעה
ומקדמת. האם יש תחומים עניין שיכולים להעסיק אותו, שיוכל לחקור עליהם? אפשר לקנות
לו ספרים, הוא יכול לשמוע פודקאסטים לילדים בכדי להרחיב את הידע.
·
חיזוק
הקשר:
דאגי לזמן איכות
עם ילדך ללא הפרעות. שכולל מגע של חיבוקים ונשיקות,
שיחות פתוחות, עודדי אותו לשתף אותך ברגשות, תחושות ובמחשבות.
תשתפי אותו את בדברים שקורים בחייך, מה את עושה בעבודה, עם מי את עובדת, עם מי את
נפגשת וכו'. שיתוף שלך יהווה מודלינג לשיתופים שלו.
לסיום אני רוצה להציע לך לנשום עמוק
בכל פעם שנשאלות הרבה שאלות ולהודות לקב"ה שיש לך ילד חקרן וסקרן. הוסיפי
הומור בתשובותייך, נימה של משחק כמו מה דעתך? החזרת השאלות אליו בחזרה, או הציעי
לו לתת את התשובה במקומך.

תגובות
הוסף רשומת תגובה